אודות הנשימה

בשעורי התנועה נעבוד גם על התאמת הנשימה לתנועה ועל נשימה טבעית וחפשית, שהיא מרכזית לכל נושא הבריאות הטבעית. לעיתים ניעזר בנשימה גם תוך כדי טיפול במגע. אבל בעצם למה דווקא נשימה?

כל ה"רוחניקים" תמיד מדברים על השפעת הנשימה על מצב הרוח. נכון שאנחנו חייבים לנשום כדי לחיות, למה לא להחליט למשל שלגרד באוזן שמאל חמש פעמים יעורר לנו מצב רוח ישנוני, והרמת זרת ימין תשרה התקף צחוק?

המיוחד בנשימה הוא אמיתי, עוצמתי ופשוט: זהו תהליך חיים, שבו נפגש המודע שלנו עם הלא מודע.  מצד אחד - אנחנו לא צריכים לחשוב כדי לנשום, זה תהליך גופני שפועל כל הזמן, כשאנו ישנים, רצים, קוראים. מצד שני - אנחנו יכולים לשלוט בפעולת הנשימה! אפשר להחליט לקחת נשימה עמוקה או לעצור את הנשימה (לזמן מסויים). מה שמוסיף משקל לעניין, הוא שהנשימה חיונית לחיים שלנו ולרמת התפקוד הגופני והמנטאלי בכל רגע ורגע. למעשה הטבע נתן לנו גישה לתיבת הבקרה שלנו: כשמכירים את הגוף אפשר להיעזר בטכניקות נשימה כדי להתעורר, להירגע, להיטהר, להתמקד, להירפא ועוד.

אם אתם בריאים תוכלו לבצע תרגיל פשוט: שבו זקוף, קחו נשימה עמוקה, נשפו את האוויר החוצה ועיצרו את הנשימה, ספרו עד חמש וחזרו לנשום. בחנו את מצבכם: קצב הלב, ריכוז, מצב רוח. 

המורכבות פה היא גדולה: הרבה תהליכים בגוף מושפעים ישירות מריכוזי החמצן והפחמן הדו חמצני בדם: הפרשת הורמונים רבים, קצב הלב, תפקודי המוח. ע"י תרגילי נשימה שונים אפשר להגיע לתוצאות שהן לא פחות ממדהימות. בנוסף כמובן קיים הקשר ההדדי בין תנועה, יציבה ונשימה: נוכחות זקופה ובריאה במרחב מאפשרת נשימה יעילה יותר, שבתורה מחזקת את הבריאות ומיטיבה את היציבה. בנוסף - הנשימה מתבטאת גם בתנועה פיזית - כלוב הצלעות מתרחב ומתכווץ וכו'.  חיבור התנועה הזו לתנועות היום יומיות עוזר בהפגת סטרס, שיפור קואורדינציה ועוד.

 על הקשר בין הנשימה לתוצאות שלה עובדות תורות מסורתיות רבות, שבצורה הפשוטה שלהן אולי נראות למי שלא התנסה בהן מופרכות. אבל בעבודה רצינית יש כאן גם מפתח לעולם שלם עם רבדים עמוקים בקיום שלנו, וגם גישה להשגת בריאות ורפואה. 

וכדי שלא "נדבר באוויר", נביא שני מקורות שמדגימים בעוצמה את החשיבות שמייחסים לאמנויות נשימה בשיטות שונות של רפואה מסורתית:

המקור הראשון,  היוגי ט. קרישנהמצ'ריה, שהיה ידוע בהודו כמרפא, אם כי מחוץ להודו היה ועודנו ידוע בעיקר כמורה ליוגה, נחשב לאחד המעמיקים והמשפיעים על תרגול והבנת היוגה במאות האחרונות, והיה המורה של מורי יוגה מרכזיים במאה העשרים. קרישנהמצ'ריה דיבר רבות על כך שפראנימה, אמנות הנשימה היוגית, מאריכה חיים, מכחידה מחלות ומאזנת את הגוף. הוא היה נוהג לתת למטופליו בין היתר תרגילי נשימה. 

המקור השני מיפן המודרנית, ריוקיו אנדו, מטפל שיאצו מהמרכזיים במאה העשרים. בספרו המהפכני בהחלט: "טאו שיאצו, מהפכה ברפואת המזרח", הוא מציע שיטה של מדיטציית קי ונשימה כחלק משיכלול העבודה והעמקת הריפוי, ש"יכולה לסייע לכל אחד לפתח חמלה גדולה יותר ולהביא לריפוי".