איך הגעתי למקצוע העיסוי

חברה הציעה לי לכתוב עוד קצת על איך הגעתי למקצוע הטיפול.

אז ככה:

בילדות סבלתי כאבים רבים, מסיבות שונות כולל ניתוחים ועניינים גנטיים. בהמשך גם פציעות ספורט כולל פריצת דיסק. בכל שלב, סרבתי לקבל את גזירת הגורל של כאב ומוגבלות, מה שהביא ללמידה של עניינים רפואיים ואורתופדיים, תיכנון וביצוע של שיקום, ריפוי תזונה וחזרה לאימונים.  כיום אני בריאה, מרגישה מצויין, ויודעת איך לחיות כדי להימנע ככל האפשר מ"תקלות", כולל תזונה והתאמת אימונים מושכלת למצב.

השנים המעצבות שלי, שעברו עם מאות, או כנראה הרבה יותר, שעות של סבל פיזי עצום, גבו מחיר אבל כמו כל דבר בעולם, עם כל "קללה" מגיעות מתנות.

מבחינה מנטאלית למדתי בגיל צעיר,  להתמודד עם המחשבה שיש אפשרות אמיתית ומיידית שאני הולכת למות בקרוב. זה נתן לי הרבה עוצמה. בנוסף, למדתי את משמעות החמלה, וגדל בי רצון לעזור ולהגן על הסובבים אותי מסבל בלתי הכרחי. למדתי שלכל בעיה יש כנראה פתרון, או דרך לעבוד איתה במקום נגדה.

במישור הפיזי, גיליתי שמסלולי הכאב נצרבו לי בגוף, בידיים ובתודעה. יש לי יכולת אינטואיטיבית לחוש ו"לראות" כאב פיזי גם אצל אחרים, עוצמה וכיוון, ולדעת "להזרים" אותו מתוך הגוף. לימים, כשראיתי מפות מרידיאנים של דיקור ושיאצו, מה שעבר לי בראש היה "וואללה". גם על מפת הרפלקסולוגיה היו לי תובנות אינטואיטיביות.

כל כך הרבה פעמים מטופלים אמרו לי, במילים אלו ממש: "אני מרגיש/ה שאת רודפת לי את הכאב מתוך הגוף". אכן כך.

סיפור החיים הזה לימד אותי כמה חשובה סימפטיה וסבלנות לתהליך החלמה, כמה פעולה מונעת חוסכת סבל, כמה משמעותי עיסוי לניקוי הגוף, כמה משמעותית יכולה להיות פיסת מידע סתמית לכאורה לאורח חיים חפשי מכאב.

בשילוב עם העמקה בנושאים שונים של רפואה מערבית ומדעים, קיבלתי תמונת עולם רב מימדית, על תהליכי החיים והמתרחש בגוף האדם במצבים שונים. התמונה הזו משתכללת עם הנסיון, עם הגיל, עם התירגול והלימוד תחילה של אמנות הלחימה אייקידו ובהמשך תרגולי עומק המשלבים יוגה, צ'י קונג ומדיטציה.

אז אם לסכם - לפעמים נראה לי שיותר ממה שאני בחרתי במקצוע הטיפול, המקצוע בחר בי, ואני רק שמחה שכל שעות הכאב ההן וכל מה שלמדתי לאורך השנים עוזר בסופו של דבר גם לאחרים.