מעיין Wed, 12/11/2019 - 11:23
ברוח התנועות למניעת אסונות אקלים, חשבתי לכתוב עבור המטופלים שלי מה אני עושה כדי לפעול בצורה ברת קיימא.
- שימוש בסדינים רב פעמים איכותיים, שיעמדו בכביסות רבות. אמנם יותר קשה למצוא היום סדינים 100% כותנה במחיר שפוי, ולפעמים פשוט אין. בכל מקרה, בכל קנייה אני עושה מאמץ למצוא. סדיני כותנה עומדים היטב בכביסות הרתחה (בניגוד לסדינים חצי סינטטיים שמתפרקים בטמפרטורות גבוהות), ולכן מאפשרים לי למלא את הסעיף הבא:
- כביסות הרתחה במקום שימוש מופרז בדטרגנטים וחומרי חיטוי, הימנעות משימוש בחומרים שאינם דרושים, כמו מרכך כביסה: אני מנחה את המכבסה שלי איך לכבס, והם כבר מכירים אותי וגם שמחים לחסוך הוצאות על חומרים. הם כן שמים סבון חיטוי, אבל לבקשתי לא בכמות הרגילה שלטעמי ממש מופרזת, וגורמת לגירויים בעור ובדרכי הנשימה לאנשים שרגישים לכך. למה לחנוק את עצמנו עם כימיה אלרגנית וריחות סינטטיים? הריח הכי יוקרתי בעיניי הוא אוויר צח. ולא מטופל אחד ולא שניים ציינו בפני שבניגוד לטיפולים במקומות אחרים, שם תמיד יצאו עם אף סתום, בקליניקה שלי האף שלהם דווקא נפתח. תוצאות שמדברות בעד עצמן.
- שימוש בשמן קוקוס, שאינו מכתים. שמן קוקוס יורד מהבגדים ומהבד בקלות ובטמפרטורות נמוכות, לא כל שכן בכביסות ההרתחה של מצעי הקליניקה. לעומתו שמנים אחרים כמו שמן שקדים או זרעי ענבים, קשה יותר להוציא מהבד, גם עם מסירי שומנים חריפים. כך אני חוסכת שימוש בחומרים חזקים בכביסה, וגם מאריכה את חיי הסדינים בקליניקה, שלא צוברים לכלוך שומני. אמנם לשמן קוקוס יש ריח אפייני, אבל אני משתמשת בשמן איכותי וטרי שהריח שלו הרבה פחות מורגש. ועבור מי שעדיין לא אוהב, אני מחזיקה גם שמן שקדים. אגב, עובדה מעניינת: שמעתי פעם על טכניקה להסרת שומנים ע"י מריחת שמן קוקוס על הכתם - כיוון שהוא עוזר למוסס את השמן הקשה יותר... לא ניסיתי בעצמי.
- חד פעמי - בצורה מינימלית, מחומרים מתכלים כשאפשר, ורק כשחייבים: הרבה מטפלים משתמשים בכיסויים חד פעמיים לפחות כחלק מסט המצעים שלהם. על הטענה של הגיינה אפשר להתווכח, הרבה מהכיסויים האלו כל כך דקים שהמטופל שוכב על לכלוך של מטופלים קודמים שגם השמן שמהטיפול שלהם חדר את הכיסוי ונשאר על המיטה. החד פעמיים העבים - יקרים כל כך שלא כל כך משתלם להשתמש בהם. גם ההצדקה של "אני משתמש כמה פעמים, זה עומד בעשר כביסות לפחות!!" - נו, איזה יופי. עשר. ומכבס בכביסה קרה ועדינה אחרת הם יתפרקו אחרי שתיים. אחת ההצדקות המעניינות ששמעתי לשימוש בסדינים חד פעמיים היא שהמשקל שלהם קטן מאוד ומקל על הסחיבה לבית הלקוח. עם זה קשה להתווכח, הם קלים. גם עניין ההיגיינה נשמע הרבה. ובכל זאת, מתי אני כן משתמשת בחד פעמיים, בלי להצטער: למשל - כשמגיעים לקליניקה מטופלים עם בעיות עור על הפנים. במקרים כאלה חד פעמי נראה לי מוצדק מספיק. יש דברים שנחמד לא למחזר. וגם אז אני משתדלת שזה יהיה כיסוי מנייר עבה ולא מבד פלסטי (כן, מסתבר שיש כאלה, הם נעימים, מבודדים ומתכלים.)
- סדין חשמלי בחורף: קר בצפון, ולחמם את כל הקליניקה לטמפרטורות שיהיו נעימות למטופל גם לוקח הרבה חשמל, וגם קצת חם ופחות נוח למטפל. סדין חשמלי, וגם שמיכת כיסוי עבה מעל לסדין הרגיל הופכות את הטיפול למפנק יותר למטופל ולנוח יותר עבורי - כולם מרוויחים.
לסיכום - הכל שאלה של עלות-תועלת. לרוב אני שמה לב שהתנהגות ברת קיימא משתלמת גם כלכלית אם מתנהלים נכון, אבל גם כשלא: התועלת שמגיעה לי מפרנסה טובה חשובה, אבל השיקולים לשמירת הסביבה הם שווי ערך בעיניי, ואני מאמינה ש"אפשר גם וגם". אני עסק קטן וזניח במבט כולל, ואני לא רואה את עצמי כמובילת מגמות או פנאטית של הסביבה. אבל אני כן אבחר את המוצרים וההרגלים שלי כאילו כל המטפלים האחרים בוחרים כמוני, מתוך צניעות: כל פריווילגיה שאני חושבת שיש לי, עליי להניח שהמטפל שליידי חושב שגם לו יש. אני בוחרת לחשוב שיש לי פריווילגיה לבחור בשכל איך לשמור שיהיה לי אוויר נקי לנשום בעוד עשר שנים, ואם ארוויח חמישה שקלים פחות לטיפול בגלל שבחרתי כביסה במקום סדין חד פעמי, מי יודע, אולי זה מחיר שייחסך ממני (וממכם) בעתיד, על הוצאות בריאות. בואו נקווה